מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

בס"ד.

אוסף מכתבים וציטוטים מתלמידיו של מרן הגרי"ש אלישיב על פאה נכרית.

ב"ה, יום שנכפל בו כי טוב- אין טוב אלא תורה
ערב חג השבועות זמן מתן תורתינו ה' תשס"ד
הן בעניי כבר פירסמתי מכבר בדבר הגדול והנשגב ביסוד קדושת
וטהרת ישראל נועם וחן הצניעות בבנות ישראל בדבר הפירצה הגדולה
בחומת קדושת הצניעות.
וכבר העדתי עדות נאמנה אשר כן היה דעתו ורצונו של אאמו"ר גאון
ישראל זללה"ה אשר נשי ישראל יכסו ראשן במטפחת, וגם ראיתי בעיני
צערו הגדול של אאמו"ר זללה"ה על הפאה ה"נכרית" שנתפשטה בקרב
שלומי אמוני ישראל, ד' ירחם.
והן עתה אשר זכינו להתעוררות גדולה בזה, ואשר יש בזה גם גדר
למכשול של תקרובת עבודה זרה, ומיאוס של עבודה זרה ועובדיהם,
וגם תהילה לד' יתברך אשר זה גרם להתעוררות גדולה לחזור למנהג
ישראל מקדמת דנא – להחזיר עטרת ראשינו של בית יעקב נשי
ישראל, וחס ושלום לא לבוא לקרר ולצנן בדבר נשגב כזה באמתלאות
שונות.
בנות ישראל חזקו ואמצו ולא ליבוש מפני המלעיגים והמקררים,
החזירו עטרת יופי הצניעות על ראשיכם! ותתברכו בשובע נחת
דקדושה מבניכם ובנותיכם תוך בריות גופא ונועם ד' ותתברכו
בזה ובבא בכל מכל כל.
הכותב וחותם ביום ערב זמן מתן תורתנו, לחיזוקה וקיומה
של התורה והיהדות ודת יהודית והטהרה והצניעות
שמואל בן אאמו"ר גאון ישראל מוה"ה
שלמה זלמן זללה"ה אויערבאך

להוריד מטפחת בגלל חשש לאיבוד פרנסה
הייתי נוכח כששאל הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בענין מורה בסמינר מסוים שהולכת עם מטפחת על הראש, והחברות מנסות להסביר לי שטוב שתוריד את המטפחת ותלך כמו שרגילות לילך במקום ההיא. עם פאה נכרית בלי מטפחת, וגם בשכונה איפה שהיא גרה אומרים לה כך, ומתחלת לחשוש שתאבד פרנסתה בגלל המטפחת האם מותר לה להורידה.
והשיב: חס ושלום ובזכות זה תזכה לפרנסה בריווח ולכל מילי דמיטב.

א. נוהגים להתיר פאה נכרית לנשים אבל עדיף שיהיה כובע על הפאה לחשוש לדעת הבאר שבע שהביא ראיה חזקה לדבריו וכן עדיף לבישת מטפחת על פאה כי פאה נכרית הלא היא מחלוקת בעיקר ההלכה אבל מטפחת זה גלאט והוסיף רבינו שפאות של היום גרועות יותר ופאות הרגילות של ימינו ’אשה צנועה’ תחמיר בזה.
ב. נשאל רבינו הרי מצוי שיוצאות קצת שערות במטפחת והשיב דמנלן שבפאה נכרית אינו כן והוסיף שאף אם יהיה כן שהמטפחת זזה ולא הפאה מ"מ מטפחת עדיף כי בדרך כלל מה שמתגלה מהמטפחת הוא רק השערות שבצדדים שזה רק חומרא אבל פאה נכרית הוא מחלוקת בעיקר ההלכה. וסיים שהאומרים שפאה נכרית עדיפא על מטפחת ’ הם דברים בטלים’.
ג. ואם נהגו הורי האשה והורי בעלה להחמיר שלאר ללכת עם פאות הוי בכלל "אל תטוש" אבל רק אם אחת מהאמהות הולכות עם פאה הנה אם זו האמא של האשה ודאי שיכולה הבת ללכת עם פאה ואם זו אמו של האיש (ואמא שלה הולכת עם מטפחת) יכול הבעל לדרוש מאשתו שתלך עם פאה.
ד. הזוהר החמיר מאוד שלא יתראה שום שער מהאשה דגרמא מסכנותא לביתא וכו’ הביא רבינו שהחת"ס בסי’ ל"ו כתב שאחרי דברי הזוהר זה נהפך לדת יהוידית אך רבינו אמר שהשער שבצדעיים לא נכלל במה שנהגו להחמיר כחת"ס.

אמרתי לרבינו: כל העולם רועש מדברי הסבא כנגד הפאות הנכריות של ימינו התקשרו נשים מודרניות לשאול ואמר רבינו לא מדברים רק ממודרניות מדברים גם על הבני תורה, ובתוך הדברים אמר רבינו : הולכות עם פאות ארוכות עד פה – והצביע רבינו על כתפיו. ושאלתי לרבינו: האם הבעיה היא רק הפאות הארוכות?. והשיב רבינו: כל המראה של זה, זה פריצות. (י"א מרחשון תשס"ט)

באו לרבינו "רבנים" לשמוע דעתו בענין ה"פאות הנכריות" וזה הוא אמר להם בתוך דבריו: ה"צרה" של של הפאות אינני יודע איך אפשר לתקן את זה, זה כבר מושרש בין גדולים וטובים והולכים עד כאן [הצביע רבינו על כתיפו] זה ממש פריצות שאין כמוהו ואינני יודע איך אפשר לעקור את זה זה התחיל מהגדולים לא סתם ממאן דהו אנשים חשובים… כולם נכשלים בזה ומה אתם יכולים לעשות.
וחזר שוב ואמר זה פרוץ מאוד כי זה לא כאלו סתם מן השוק נכשלים, ממש צדיקים גמורים, וממילא הצדקניות הם גם כן גמורות, גם האשה היא צדקנית אינני יודע איך מתקנים את זה לכל הפחות להקטין זאת. יותר מכך אין זה בידינו.
ואמרו לרבינו שומעים בקול הרב כשהרב אמר על הפאות שזה עבודה זרה כמעט לא היתה אשה עפ פאה. ושאל רבינו מה אתם רוצים שאני יגיד שזה עבודה זרה?.

א’ מנינותיו הגיעה עם בעלה כחודש לאחר נישואיהם להתברך. לאחר שיצאו אמר רבינו לנכדו כשהוא מזועזע: איזה שיער היא הולכת… [ארוך]… ולא נרגע מהדבר כמה ימים.