התמליל של מכתב הגאון הגדול הרב משה מרדכי קראפ שליט"א

אודות חשש איסור ע"ז בפאות נוכריות בזמננו
א. אודות הפאות הבאות מבתי הע"ז שבהודו, כבר נמנו וגמרו רבותינו גדולי הדור ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדינם כדין
תקרובת ע"ז. ורבינו זי"ע שמע היטב כל טענות המפקפקין בזה בע"פ ובכתב, ועמד בתוקף על כך והשיב להם תשובות ניצחות במכתבו
שנדפס בקובץ תשובות ח"ג סי' קי"ח.
וכבר התריע ע"ז מו"ר הראב"ד דירושלים עיה"ק הגאון הגדול הגר"מ שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות ח"ה סי' ר"ס רס"א –
באלו המקילין בפסק זה.
ב. דעת רבינו זצ"ל מבוארת היטב בתשובתו שם דאפילו אם היה הרוב לא מהודו, אין לסמוך בזה על רוב כדי להקל. זאת מאחר
דהרוב הניכר של השערות של הפאות באות מבתי הע"ז שם.
ג. גם ביאר היטב שם דגם כשהרוב שלא מהודו הדבר אסור משום קבוע, ע"פ ה'דברי חיים' ח"ב סי' נ"ג דבישראל המזמין מהגוי דינו
כנמצא ביד ישראל והוי קבוע. ]ראה באורך בגלאט י"ב במאמרנו בענין חשש ערלה בפירות שבשוק[.
גם יש לדון דאף הגוי מצווה בע"ז ובהנאה מתקרובת ע"ז ובביעורה, ומבואר בקצוה"ח סי' רצ"ב סק"ב דבאיסור שנוגע לגוי כגזל לא
אמרי' נמצא ביד נכרי אלא הוי קבוע. וכ"כ בגליון מהרש"א סי' ק"י לגבי איסור אבר מן החי דבן נח מצווה ע"ז. ואף שהמנ"ח סי' תל"ו כ'
דאין הגוי מצווה כבר הביא ה"צפנת פענח" ריש הל' ע"ז דהדבר מפורש ברמב"ם פ"ח ממלכים ה"ט "עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל
מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח, שכל עכו"ם שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגין אותו אם ישנו תחת ידינו". וכ"כ
בחשוקי חמד ע"ז דף נ. בשם רבינו הגרח"ק שליט"א דאף הגוי מצווה על איבודה.
וכן לענין תקרובת ע"ז, אף דהמנ"ח סי' תכ"ו כ' דאינו מצווה, מ"מ בחי' הרמב"ן סוף ע"ז ]השלמות לדף נט:[ וכן בחי' הר"ן ע"ז נט:
מפורש דבן נח מצווה ע"ז וז"ל: "אבל כשנסכו לע"ז ממש מחייב בתשלומין דמקלא קלייה כיון דאסיק עלי' שמא דע"ז ואסריה בין
לדידיה בין לאחרים שאיסורה של ע"ז אף בבני נח הוא נוהג". עכ"ל.
ועי' גם תשו' לבושי מרדכי בליקוטי תשו' סי' מ"ד שכיון לזה. ]ובזה אף להנתיבות סי' רצב שכ' דבגזל אינו מצווה על השבה, מ"מ כאן הרי מצווה על
ביעורה וכדצידד בגבו"א חגיגה יג. שהגוי מצווה על לא ידבק בידך[. ולפי"ז ברור דהוי קבוע דהאיסור מתחיל כבר אצל הגוי, ]ולא שייך לומר דהגוי מכיר את
האיסור, דהרי אינו מכיר מהו השער דתקרובת ע"ז[ ואין מקום בזה לרוב כלל.
ד. וע"פ כל הנ"ל אין מקום להתיר כלל כל סוגי הפאות הניקנות על סמך רוב או על סמך אומדנא קלושה של מחירי הפאות דעדין לא
יצאנו מחשש שער ע"ז או תערובתו.
ה. והנה זכינו שיש התעוררות כעת בבנות ישראל להתרחק מחשש שער תקרובת עבודה זרה, ובכלל, גם אם אינו עבודה זרה ממש,
הוא דבר מאוס ביותר לקנות שער נשים טמאות, ולחובשן על הראש ולהכניסן לבית שיש בו תורה ויראת שמים. וידוע דמרן בעל
ה'שבט הלוי' זצ"ל היה אומר דגם אם אינו ע"ז, הוא מאוס ביותר וריח ע"ז יש בו, ואין להכניסו לבית, ובוודאי לא על ראש האשה כי זה
גורם הרבה היזקות לה ולביתה.
ו. כמו כן, היה דעת רבינו זצ"ל דאף הנוהגות לילך עם פאה, זהו בתנאי שתהא הפאה צנועה מאד. )אמנם במקום שמנהג הוריו לילך עם מטפחת על זה
אמר רבינו שגם הילדים מחויבים ב"אל תיטוש"(. אבל הפאות הארוכות והפרועות והמתפשטות לצדדים אסרם רבינו זצ"ל עם כל גדולי ישראל עוד
לפני כשלושים שנה ]"קריאה נאמנה" אדר תשמ"ז[ כשהיה מדובר על פאות ארוכות מעט מתחת הצוואר. ואוי לנו שיותר מתשעים אחוז
מהפאות כבר עברו גבול זה ופשה הנגף שהולכות עם פאות ארוכות הרבה ומתפשטות בצידי הראש, דבר שלא עלה על דעת מאן דהוא
להתירו. וכבר התריע ע"ז רבינו הראב"ד דירושלים עיה"ק שליט"א במכתבו דפאות כאלו אסורות משום פריצות, ובוודאי שאינן מהוות
כיסוי הראש ודינן כשער באשה ערווה.
ז. למותר לומר דידוע דעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, דאף לדעת המתירים בפאה מ"מ עדיף לילך במטפחת, כמנהג נשות
ישראל הצנועות מקדמת דנא, והיה מברך מעומק הלב כל אשה ששינתה למטפחת, ובעיני ראיתי איך רבינו השפיע על בעל נכה שרצה
שאשתו תלך עם פאה, והרעיף עליו רוב ברכות ובלבד שלא תלך עם פאה.
ובודאי זכות עצומה היא לכל אשה אשר תמאס בכל ההיתרים הללו ותלך בדרכי אמותינו הצנועות בחבישת מטפחת המכסה כל
הראש, וכבר עודדו מאד רבותינו גדולי ישראל על כך, במכתבם )מתאריך טבת תשנ"ו( ובראשם מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, מרן הגר"ש
ואזנר זצ"ל, ומרן הגרמ"י הגר זצ"ל ]האדמו"ר מויזניץ[ )ראה ספר משבצות זהב לבושה עמ' קנד'(, וז"ל "המחזקים ומברכים את הנשים שחזרו
למנהג ישראל מקדמת דנא לכסות ראשן במטפחת ולא בפאה נכרית לצאת דעת כל הפוסקים" ובזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן
עתידין להיגאל במהרה בימינו אמן.

וע"ז באתי עה"ח
משה מרדכי קרפ

מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

חשיפה – הרב עזריאל אויערבך והגריש אלישיב – שער טבעי אסור

מרן הרב אלישיב זצ"ל

מרן הגרי"ש אלישיב

הפשטת פאת חולה – מרן הגרי"ש אלישיב

מרן הגרי"ש אלישיב נגד כשרות בפאות קאסטם – עדות אישית מפי בעל המעשה