וילאו למצוא הפתח חלק ב', תגובה הלכתית מקיפה לכלל טענות המתירים שנאמרו ונכתבו מתשס"ד ועד היום, ובפרט לחוברת הכצעקתה של יואל שילה שסילפה את כל הסוגיות בנושא תקרובת ע"ז.
להורדת או הדפסת הקונטרס וילאו למצוא הפתח חלק ב לחץ כאן
פרק ה' – מהי הכוונה הנצרכת ע"מ לעשות חפץ תקרובת ע"ז
יסוד הדברים הוא לאחר בירור נרחב בסוגיות והצגת דברי הראשונים, הוכח שכל מעשה שהוא כעין זביחה, כלומר עם מעשה חיתוך, כל כמה שהוא נעשה כעבודה לע"ז, החפץ הנחתך דינו כתקרובת עבודה זרה, גם אם אין דעתו לשם קרבן.
נמצא שרוב האריכות בבירור המציאות מיותרת, מכיון שבכל מקרה יש כאן חיתוך שהוא מעשה עבודה לעבודה זרה.
פרק ו' – גדרי הפסלים הנקראים עבודה זרה
מהם סוגי הפסלים הנחשבים לעבודה זרה, ובירור נרחב במציאות הע"ז של דת ההינדו שדינה כעבודה זרה לכו"ע, וציטוטים מראשונים ואחרונים שכתבו כן.
פרק ז – בגדרי מעשה עבודה לעבודה זרה
מהם המעשים הנעשים לכבוד עבודה זרה הנחשבים מעשה עבודה, ומהם המעשים שהם רק מנהג או מצווה. ובירור נרחב מכמה וכמה סוגיות הש"ס לעמוד על גדרים ברורים מה בדיוק הוי עבודה, והוכחות ברורות שכל מעשה הנעשה לכבוד איזה ע"ז – נחשב למעשה עבודה, גם אם זה לא המעשה הכי חשוב שנעשה לפניה, וגם אם אין כאן קבלת אלהות באופן מפורש.
פרק ח' – בענין הראיה מדברי הרמב"ם גבי מעביר שערו לכמוש שאין גילוח השערות כעין זביחה
יש שטענו שמבואר מהרמב"ם בספר המצוות ומספר החינוך שגילוח השערות בכמוש לא היה מעשה כעין זביחה, ואם כן ע"כ מעשה גילוח השערות אינו דומה לזביחה, ולכן אי אפשר לעשות תקרובת ע"ז על ידי הגילוח, לא משנה איזה כוונה יהיה. וביררנו שיש לפחות שמונה טעמים למה אי אפשר להוכיח את זה מדברי ראשונים אלו.
פרק ט' – האם יש ביטול בתקרובת ע"ז שאינה מידי דאכילה
יש שטענו שיש שיטות בראשונים ואחרונים שיש ביטול לתקרובת ע"ז שאינו מידי דאכילה, כגון שערות, בפרק זה יתבאר שמבואר מכל הראשונים והאחרונים להיפוך, שאין ביטול גם בתקרובת שאינו מידי דאכילה, מלבד מה שבפועל בניד"ד לא נעשה כלל ביטול.
פרק י' – בגדרי כעין זביחה
יש שטענו שיש שיטות בראשונים שפוסקים שרק דבר כעין מה שהוקרב בפנים שייך להיות תקרובת, וזה לא שייך בשערות. ונבאר שלכאורה גם הם מסכימים ששערות הם כעין פנים, מלבד מה שהשו"ע פסק להדיא נגד שיטה זו.
פרק י"א – בדעות הראשונים שתקרובת לא הוי אלא דבר הקרב בפנים, האם גם לשיטתם השערות אסורות
יש שניסו לצרף את שיטות הראשונים שרק דבר הקרב בפנים בביהמ"ק הוא יכול להיעשות תקרובת, ובפרק זה הוכח שלא ניתן לצרף שיטה זו, וכן הוכח שגם לשיטה זו – אין היתר לשערות הללו.
פרק י"ב – בירורים בגדרי חזקת היתר בנידון דידן
יש שטענו שאם יש ספק בדבר, יש כאן חזקה דמעיקרא שמכריע שהשערות מותרות, אמנם נברר שמכמה סיבות אי אפשר לומר כאן חזקה, ומספק הם אסורות.
פרק י"ג – האם לפי ההלכה צריכים לחוש שמא השערות הם מבתי ע"ז בהודו
בפרק זה ביררנו ע"פ גדרי ההלכה איזה סוגי נאמנות צריכים כדי שנוכל לסמוך שהשערות אינם מהודו. יסוד הדברים הם, שלמרות שבמציאות די ברור שרוב השערות בעולם שמהם מייצרים את הפאות מקורם מבתי הע"ז שבהודו, אמנם לפי גדרי ההלכה אפילו אם המציאות היתה שרק מיעוט מהשיער בא מהודו, עדיין אנו צריכים לחשוש שכל השיער שקונים מהגוים מקורו מהודו, וזאת ע"פ דברי הראשונים והפוסקים בהלכות תערובת, שבכל מקום שיותר קל לגוי להשיג את האיסור וכן אם האיסור נמכר יותר בזול, צריכים לחוש שכל מה שנמצא תחת ידו הוא מהאיסור, ובניד"ד לגוי שסוחר בשיער, הרבה יותר קל לו להשיג כמות מופלגת של שיער מבתי הע"ז שבהודו מאשר כמות קטנה ממקום אחר.
כמו כן הרחבנו מה הן גדרי הנאמנות שצריכים כדי לסמוך על הסוחרים היהודיים שהשערות אינם מהודו, ואיזה סוג פיקוח נחשב לפיקוח ע"פ דיני התורה, והאם הכשרות של חניכי הישיבות עונים לדרישות אלו.