כיצד הפאה גורמת להרהורים אצל אנשים מסויימים? והאם עדיף לגור בבני ברק או במקום אחר?

יש אנשים בציבור החרדי שמעידים על עצמם שאשה עם פאה גורמת להם הרהורים. אותם אנשים טוענים שנוח להם לגור בכפר נידח, ולא בבני ברק ששם ישנן נשים עם פאות! מה דעת התורה על כך?

תשובה: זהו נתון אשר אמרו אותו לא אנשים מהציבור החרדי, אלא הרבה מאוד אנשים טמאים מציבור פורקי העול, שכולם אמרו שכבר אין להם מה לחפש ברחובות החילוניים… והגע עצמך, איזה אשה יכול להיות לה שיער טבעי ביופי של פאה… וכן ידוע שהשחקניות הטמאות כולן לובשות את הפאות של החרדיות בדיוק!!! (גם הפאות הקצרות).

וכן התבטא כבר רבן של ישראל הגר"ש ואזנר זיע"א, בזה"ל "ובעוה"ר בבתים רבים אצל נשים רבות נהפך כיסוי הראש להצגה מודרנית באורכו ובצורתו, והאשה הזאת לא נראית כלל כאשה חרדית, אלא רק כאחת השחקניות מהרחוב התחתון ולא כבת ישראל, ולא אשת בן תורה אלא כבת פריז."

וכבר אמרו חז"ל שהעובר במקום שנשים עומדות על הכביסה ויש לו דרך אחרת, הרי הוא רשע גם אם יעצים עיניו!! ושם הפריצות היא קטנה מאוד, שכן הנידון שם הוא על כך שהנשים במכבסות בנהר הם מגלות זרועותיהן (החלק התחתון של היד) ושוקיהן (החלק התחתון של הרגל), וק"ו בן בנו של ק"ו שהעובר בבני ברק במקום שכל ייצור על אדמות זועק שהמצב גורם לו הרהורים אסורים, שיקרא רשע אם יש לו דרך אחרת. מי שיכול לגור בכפר נידח והוא ממשיך לגור בבני ברק – הרי הוא נקרא רשע.