ספרדים שהולכים כמו הרב עובדיה, כיצד ינהגו בענין פאה נכרית? מה היתה דעתו של הרב עובדיה לגבי חבישת פאה נכרית, האם לא התיר מעולם? והאם חובה ללכת לפי רב אחד כל הזמן?
ספרדים שהולכים כמו הרב עובדיה, כיצד ינהגו בענין פאה נכרית?
מה היתה דעתו של הרב עובדיה לגבי חבישת פאה נכרית, האם לא התיר מעולם? והאם חובה ללכת לפי רב אחד כל הזמן?
תשובה: מרן מסר נפשו על הדבר וזהו מהדברים אשר על אף שדרכו הייתה להקל מאוד בשאר חלקי התורה, והיה מחזר להציל את ישראל מעוון בכל צורה שהיא, אולם בנושא זה היה נלחם ככל יכולתו שלא כגדרו, וזאת מחמת ברירותו המלא בסוגיא זו.
וכבר כתב על זה ושנה בספריו, ובמכתבים בשיחות ובדרשות בכל צורה שהיא ובכל התקיפות האפשרית.
וכן הגמ' בעירובין ו: אומרת "תניא וכו' הרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר הכסיל בחושך הולך אלא אי כבית שמאי כקוליהון וכחומריהון אי כבית הלל כקוליהון וכחומריהון".
והעתיקוה להלכה כל הפוסקים ביו"ד בכללי הפסיקה שהלוקח את הקולא מכל רב שהוא חפץ, הרי זה נקרא רשע. וכל אחד צריך לעשות לעצמו רב אשר איתו הוא הולך עד הסוף לקולא ולחומרא, וזהו דברי המשנה באבות "עשה לך רב".
וכבר גינה אנשים אלו ר' יוסף בגמ' בפסחים נב: עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כל המיקל לו מגיד לו.
ואדם אשר אין לו רב שהוא הולך אחריו בכל דבריו – הגמ' בע"ז ז. פירטה את מעשיו, "תנו רבנן הנשאל לחכם וכו' היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר, אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם לאו הלך אחר המחמיר רבי יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל, אמר רב יוסף הלכתא כרבי יהושע בן קרחה".
דהיינו שבדבר שנחלקו בו גדולי ישראל אם הוא דאורייתא חובה להחמיר, ואם הוא דרבנן אפשר להקל.
ובנידון זה של פאה להרבה פוסקים זהו איסור דאו' (ישועות יעקב, מג"ג, באר יעקב ועוד) וא"כ חובה להחמיר בזה מדינא!