הרמב"ם בפרק ב' מהלכות עבודה זרה הלכה ב' כתב ספרים הרבה חברו עובדי עבודה זרה בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה, ציוונו הקדוש ברוך הוא שלא לקרות באותם הספרים כלל, ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה וכו' עכ"ל.
כמדומה שמחמת הצורך לברר פרטים בהלכות תקרובת עבודה זרה מותר לברר את הנצרך וההכרחי כדי לברר את ההלכה, ולא מצאתי כעת מקור ברור להיתר זה, אבל זכור לי בש"ס שמצינו שיש דברים שאסורים שהותרו כדי ללמוד וללמד, וכנראה שזה בכלל, אבל מאוד נתפלאתי על מפיקי החוברת בשם הישכם שהאריכו הרבה בביאור צורת ופרטי העבודה זרה של דת ההינדו, בדברים שאין להם שום שייכות לנידון השער המוקרב שם, ואיני מבין אפילו איזה תועלת עקיפה שניתן לדעת בנוגע לנידון ההלכתי מכל האריכות העצומה בכל מיני שטיות שאין להם שום קשר לשערות ולגזיזתם ,ואני יודע שניתן בק"נ תירוצים להסביר איזה תועלת יש בזה, ואיני סבור שניתן להתיר דבר שאין לו תועלת הגיונית וישירה לבירור ההלכתי שנוגע לשערות בעצמם,
אם כבר הגיע לכם ספר הישכם לידים שלכם, אז כדאי לפתוח אותו ולראות שבדף השער מצוטטים דברי רש"י שהרחיב הגדר של "להבין ולהורות" לא רק לעניני הלכה, אלא גם להבין כמה מקולקלים דרכיהם.
יוצא מכך שכל דבר שמזלזל בהם לא שייך באיסור הנ"ל.
חוץ מזה עי' אגרות משה יו"ד ח"ב סי' נג שכתב "אבל ספרים שנתחברו מכופרים בעבודה זרה ההיא, שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז. ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם. אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזותם ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז" עכ"ל.
עכ"פ לפני שהספר הובא לבית הדפוס ביררנו סוגיות אלו עם כמה מגדולי ההוראה, וכל מה שנכנס לספר היה על פיהם.
הרמב"ם בפרק ב' מהלכות עבודה זרה הלכה ב' כתב ספרים הרבה חברו עובדי עבודה זרה בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה, ציוונו הקדוש ברוך הוא שלא לקרות באותם הספרים כלל, ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה וכו' עכ"ל.
כמדומה שמחמת הצורך לברר פרטים בהלכות תקרובת עבודה זרה מותר לברר את הנצרך וההכרחי כדי לברר את ההלכה, ולא מצאתי כעת מקור ברור להיתר זה, אבל זכור לי בש"ס שמצינו שיש דברים שאסורים שהותרו כדי ללמוד וללמד, וכנראה שזה בכלל, אבל מאוד נתפלאתי על מפיקי החוברת בשם הישכם שהאריכו הרבה בביאור צורת ופרטי העבודה זרה של דת ההינדו, בדברים שאין להם שום שייכות לנידון השער המוקרב שם, ואיני מבין אפילו איזה תועלת עקיפה שניתן לדעת בנוגע לנידון ההלכתי מכל האריכות העצומה בכל מיני שטיות שאין להם שום קשר לשערות ולגזיזתם ,ואני יודע שניתן בק"נ תירוצים להסביר איזה תועלת יש בזה, ואיני סבור שניתן להתיר דבר שאין לו תועלת הגיונית וישירה לבירור ההלכתי שנוגע לשערות בעצמם,
שלום הרב בייפוס,
אם כבר הגיע לכם ספר הישכם לידים שלכם, אז כדאי לפתוח אותו ולראות שבדף השער מצוטטים דברי רש"י שהרחיב הגדר של "להבין ולהורות" לא רק לעניני הלכה, אלא גם להבין כמה מקולקלים דרכיהם.
יוצא מכך שכל דבר שמזלזל בהם לא שייך באיסור הנ"ל.
חוץ מזה עי' אגרות משה יו"ד ח"ב סי' נג שכתב "אבל ספרים שנתחברו מכופרים בעבודה זרה ההיא, שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז. ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם. אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזותם ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז" עכ"ל.
עכ"פ לפני שהספר הובא לבית הדפוס ביררנו סוגיות אלו עם כמה מגדולי ההוראה, וכל מה שנכנס לספר היה על פיהם.
ועי' כאן למאמר שמברר סוגיא זו לאושרו.
https://drive.google.com/file/d/0B3qEz35GcNwUYk5xYVFzaTZpNFpQUWw3M1FXRVJhcnY0Ry04/view?usp=drive_web
עכ"פ כדאי גם להעיר להמתירים שנכנסים לכל פרט שלא רלוונתי.
בהצלחה