תמליל שיחה עם משווק פאות בנושא פיקוח הכשרות על חנויות הפאות.

התמליל  אחד מתוך סדרה של שיחות ממשווקי פאות בציבור החרדי..

שיחה עם משווק פאות בשם בני…

ש. יש כזו אפשרות לשבת לפקח קוקו קוקו מאיפה הוא בא, מאיזה ראש הוא ירד, מה המוצא שלו?
ת. אין דבר כזה בעולם, לחבר שלי יש מפעל בסין ואין דבר כזה, הרב גרוס מגיע אולי פעמיים בשנה,
או האנשים שלו.
ש. אז אני מבין ממך עכשיו שיש פה בעיה בכפליים, זאת אומרת ההכשר מצידו לא רציני בכלל,
והציבור מצידם לא דורש את ההכשר, אז ממילא נהיה מצב הפקר כזה.
ת. אנשים לא דורשים, הנה יש פאניות באשדוד, נתתי להם פאות בלי הכשר, והם מוכרות בלי סוף, כי
אנשים בכלל לא דורשים את זה, כי הם יודעים שאין בעיה בזה.
ש. למה, כי הציבור אוחז שהיה הכל עבודה בעיניים, כל הבעיה מלכתחילה?
ת. זה פשוט לא מעניין אותם, הם יודעים שפאה עבודת יד לא צריך הכשר.
…
ש. בהכשר ההוא שאתה מדבר עליו, אתה מכיר את המשגיחים? אתה ראית פעם משגיחים?
ת. אני לא ראיתי, שמעתי שהם באים, אני מטייל הרבה במפעלים בסין, הייתי כבר המון פעמים,
שמעתי רק שהם באים, מפקחים 'פעם ב…' ושלום, לא שמעתי על מישהו שנמצא שמה או מישהו
מטעמם, לא שמעתי על דבר כזה.
…
ת. אם האברכים רוצים פאות עם הכשר אני אביא להם, אני קונה פאות עם הכשר, אבל פאות
שייצרתי לאחרונה הבאתי שער מאוקראינה אין לי הכשר, כי אין על זה פיקוח שמה, זה לא יצא מהם
הם לא נותנים הכשר.
ש. ולמה אתה לא מנסה לעבוד איתם?
ת. כי פשוט הבאתי שער הרבה יותר טוב.
ש. אבל למה אתה לא מבקש מהמשגיחים שלהם שיבואו ויעמדו ויבדקו?
ת. אין להם מה לבדוק, מה הם יבדקו, הם יבואו לשם וישאלו אותי מאיפה השיער? מה הם יבדקו…
הם לא יודעים מאיפה הבאתי את השיער, אז מה הם יעשו, אני ישלם סתם על מדבקה שיש עליה
הכשר?
ש. רגע, אבל הם יתנו לך הכשר למרות שהם לא יודעים מאיפה המקור?
ת. אני מאמין שכן.
ש. זאת אומרת אם עכשיו יש לי מחסן של פאות ויום אחד אני מחליט שבא לי הכשר, אז אני מתקשר
אליהם הם נותנים לי הכשר? כסף…
ת. כן, אני מאמין שכן, כי פעם שעברה שאלו אותי מהמפעל, דיברתי עם המנהלת הסינית, היא שאלה
אותי אם אני רוצה עם הכשר או בלי, אז היא שמה את הטיקט )תוית( שמה, אבל אני לא רציתי,
פשוט אני לא בן אדם שקרן, מה שאני מקבל וקונה עם הכשר אני מוכר עם הכשר, מה שבלי – אנשים
יודעים וסומכים עלי וקונים בלי.
ש. זאת אומרת למנהלת יש שמה טיקטים והיא יכולה להדביק איפה שבא לה?
ת. יש שם כמויות של טיקטים, ערימות.
ש. היא תשים איפה שבא לה? גם אם זה מהודו?
ת. הם שמים בהכל. הם שמים בהכל.
אבל אני יודע בוודאות שלא מביאים כבר שיער מהודו, כבר עשרים שנה כמעט, בוודאות.
ש. אבל אתה לא יכול לדעת בוודאות שמקור השיער הוא לא מהודו.
ת. לא לא, פשוט לא מביאים, הם לא צריכים את זה.
ש. מה זה לא צריכים, תסכים איתי שלהוריד קוקו מאשה באיטליה ולקחת קוקו מהמקדשים בהודו זה
פער של מאות אחוזים, איזה אשה אירופאית נורמלית תוריד את הקוקו שלה בשביל חמישים דולר?
ת. אז אני אסביר לך, מה שהיו מייצרים פעם מהודו זה רק פאות סינטטיות. סליחה על הביטוי, זה
היה הפאות השיער הזבל של הזבל, היום לא צריך, מביאים מדרום אמריקה, מביאים מספרד,
מביאים מברזיל, לך תראה מםפעלים שלמים של שיער, מביאים מדרום אמריקה, מביאים מסין,
מביאים מטיבט, מביאים ממונגוליה, מביאים מכל אסיה, הם לא צריכים את הודו, אתה מבין, הם
בעצמם יודעים שאסור להם להביא מהודו, הם בעצמם יודעים, הם לא מביאים.
…
ש. אני מסיק מהדברים שלך שזה סתם לזרוק את הכסף לפח, לקנות בלי הכשר ועם הכשר זה אותה
פאה.
ת. זה לא לזרוק את הכסף לפח, כי, אתה יודע איזה הפקרויות, יש לי דוד משגיח כשרות בארגנטינה,
אתה יודע איזה דברים הולך שמה, נו אז מה תלך עכשיו תחפור לעומק בנימה של השערה, אין מה
לעשות, בכל דבר יש שחיתויות, בכל דבר בעולם יש שחיתויות, אני לא אומר לך שזה מושחת
מהשורש.
ש. לא מושחת מהשורש, אבל חצי מושחת…
ת. לא, אני לא אומר שכל הענין הזה מושחת מהשורש, אבל זה כל הענין, זה כל הסיפור, יש הכשר
ושלום עליכם מאמינים בהכשר.
…
ש. אז אתה אומר שאתה יכול לספק גם עם הכשר וגם בלי הכשר?
ת. ודאי, ודאי, אני עד לפני שלשה חדשים מכרתי הכל עם הכשר, עכשיו ייצרתי ליין שלי שהבאתי
מאירופה שיער, הבאתי מאוקראינה, ולא קיבלתי הכשר, כמו שכולם עושות פה.
אני מאיפה שאני קונה, מהכפרים שאני קונה את השיער, כל הספקים בישראל קונים, כל הספקים,
אם זה ספקים רוסים אם זה ספקים ישראלים, כל הספקים קונים את השיער שאני קונה, מוכרים
לפאניות פה, והפאניות שולחות את זה לסין לייצר סקין מקדימה, והם מייצרות את זה פה ותופרות
את זה פה, כולם, ככה זה עובד, זה השיטה זה הדרך.
ש. שלזינגר אמר לראש כולל לפני כמה חדשים שהודו משווקים לסין לברזיל לצרפת לכן הוא אמר
שקשה להם לאכוף את זה, זאת אומרת הוא אומר גם אם קנית בסין זה יבוא מהודו לסין.
ת. לא לא לא, מהודו לא מביאים, עזוב, אני אומר לך בוודאות, מהודו לא מביאים שיער, ראיתי פעם
שיער הודי, פשוט אנשים לא לובשים את זה.
ש. הודו זה מיליארד איש.
ת. וסין זה מיליארד וחצי, נכון? אז מה הם צריכים בשביל ארבע מיליון בכל העולם, אנחנו בקושי
ארבע מיליון יהודים שלובשות פאות.
ש. אתה חושב שרק נשים חרדיות חובשות פאות?
ת. לא לא לא, אני לא מדבר אתך על הפאות של ארה"ב, של הגויות, אלה לוקחות את הפאות מהודו,
אלה באמת לוקחות, הפאות של הגויות זה מהודו, נכון.
אף אחד לא קונה מהודו, ואני אומר לך באחריות, אף שיער בעולם לא מגיע מהודו ליהודיות, תשמע,
תתקשר להרב גרוס.
ש. אם הרב גרוס יגיד את מה שאתה אומר אז הוא עושה צחוק מעצמו, הוא מחזיק הכשר על כלום.
זה ברור שאם אני אתקשר להרב גרוס הוא יגיד לי 'תשמע, אסור לסמוך על אף אחד, חייבים עם
הכשר'.
ת. בודאי, זה הכל מסחרה, נו מה חשבת.
ש. זה בדיוק מה שמלחיץ, בגלל שאתה אומר שהכל מסחרה, אז אני כבר לא יכול לסמוך גם על
ההכשר, זה בדיוק הנקודה, אני מבין פה שתאות הממון והבצע מעבירה את האנשים על דעתם…
ת. תשמע, אני אגיד לך את האמת, בא אני אגיד לך משהו, אני חושב שלדעתי סתם נכנסת לעובי
הקורה, זה סתם טעות להיכנס לעובי הקורה ולחפור על זה, ואני אומר לך אישית, כי אני בעצמי
מתעסק עם זה חמש שנים, שש שנים, אני כבר נהייתי חולה. כל יצרן, כל ספק, מביא לך שיער –
ובסוף אתה מגלה שהוא מביא לך מההוא, ואחד אומר לך תשמע זה שיער מגאורגיה – ובסוף אתה
מגלה שזה ממוסקבה, ואחד אומר לך שזה ממוסקבה – ובסוף אתה מגלה שזה מטיבט, אחד אומר
לך שהוא מביא לך שיער מסין – בסוף אתה מגלה שזה מברזיל. זה מסחרה אחת גדולה. תקשיב, אני
נהייתי חולה מזה, ואני לפעמים רואה את האשכנזיות הגדולות שמוכרות פאות בארבע עשרה אלף
שקל, אני יושב פה בבית וצוחק.
חבר שלי מכר לפאנית שיער מסין, והוא אמר לה שזה מברזיל, והיא מוכרת את זה בתור ברזילאי,
וכבר שנים הם 'יודעים' שזה ברזילאי, אז אם אתה תיכנס לזה אתה תהיה חולה, אני אומר לך שוב.
…
ת. הרב גרוס ברור שהוא לא מפקח על כל משאית שער שמגיעה ועל כל שער שמגיע, הוא בא 'פעם
ב…' למפעל, רואה את העניינים, רואה שהכל בסדר, ושלום עליכם.
ש. מה זה אומר 'הכל בסדר'?
ת. רואה שהכל בסדר, לא יודע מה הכללים שלהם שם. רואה שהכל בסדר, שהם לא מערבבים שער.
ש. אבל אתה אומר שאי אפשר לאכוף את זה.
ת. ודאי שאי אפשר לאכוף את זה יום יום, ודאי, הוא לא נמצא בסין, מה הוא כל חייו נמצא בסין?
בוא אני אגיד לך סיפור, הנה יש אחת 'ורדה' שהיא יצרנית פאות בבני ברק רמת גן, היא משלמת אלף
חמש מאות שקל בשנה, יש לה תעודה של הרב גרוס בחנות 'הריני לאשר בזה שהשיער שמגיע לפה
הוא מפוקח…', וזה בלי פיקוח בלי כלום, היא קונה מספקים יום יום, שעה שעה נכנסים אליה ספקים
והיא קונה והכל בסדר. עכשיו אנשים מאמינים בזה.
ש. אתה מצדיק את זה שאנשים מאמינים?
ת. אני מצידי מצדיק את זה, כי שיער לא מגיע מהודו, נקודה. אין שום שער היום בעולם שמגיע מהודו,
נקודה.
…
ש. אני חושב שאני אתקשר עכשיו לבד"ץ של הרב גרוס, אני רוצה לשמוע מהם איך צורת הפיקוח,
איך בן אדם הולך פעם בשנה לראות ונותן הכשר.
ת. לא פעם בשנה, פעמיים בשנה, בא נגיד ככה.
ש. לא משנה, אני לא מכיר שום תחום בעולם שבודקים פעמיים בשנה, אפילו את העירוב אצלנו
בשכונה בודקים כל יום שישי, זה נשמע לי אבסורד.
ת. נכון, תשמע, תתקשר לרב גרוס, הם יגידו לך שיש פיקוח טיפה יותר גדול, אבל אני אומר לך
מבפנים, לפני חודשיים הייתי בסין, אני אומר לך מבפנים, שיש לי שמה חברות שמנהלות את המפעל
כמעט הכי גדול בסין, תופרים בו לחצי עולם, ואני אומר לך שהפיקוח זה בדיוק כמו שאמרתי לך, לא
פחות ולא יותר.