תמלול שיחה עם הרב אברהם שלזינגר מלפני כמה שנים בנושא כשרות הפאה.

בס"ד
השואל: שלום וברכה, רציתי לברר לגבי ההכשר של הפאות, איך זה עובד, דיברנו ביום שישי עם אחד,
הוא הפנה אותי אליכם.
שלזינגר: כן כן, מה השאלה.
השואל: הוא הסביר דברים שלא כ"כ הבנתי, רציתי לשאול אתכם בענין הזה, הוא הסביר שמה שבשוק
אי אפשר לעקוב אחריו, מה ש ס פ ק אפשר לעקוב, אני לא יודע בדיוק, כי אני יודע שיש הרבה שער של
הודו, ראיתי כל מיני מאמרים.
שלזינגר: נכון, השוק מלא שערות, בהחלט נכון.
השואל: אז איך בודקים באמת שאין בעיה?
שלזינגר: בודקים את השער כשהוא גולמי.
השואל: מה הכוונה, בשעת גזיזה?
שלזינגר: לא, אין כזה דבר שעת גזיזה, פאה אחת עשויה, בתאוריה יכולה להיות פאה עשויה מעשר
ראשים, דהיינו כל פאה היא צריכה להיות משלש ארבע נשים אבל עד שאתה מוצא את המתאים, זה
לא מציאותי, אין כזה דבר, אבל כשאתה בודק את השיער הגולמי, כשהוא משמש כגלם, אתה יכול
לבדוק אותו.
השואל: זאת אומרת אתם לפי השיער מזהים אם זה מהודו או לא?
שלזינגר: שיער כשהוא גולמי, לפני שמנקים אותו, לפני שצובעים אותו, לפני שמטפלים בו, אפשר
לזהות אותו מה המקור שלו.
השואל: ואז לפי הצורה של השיער אתם יודעים שזה לא מהודו?
שלזינגר: נכון, נכון. אז אפשר לזהות בוודאות מוחלטת. ברגע שהשיער מתחיל לעבור טיפולים,
למעשה הוא לא ניתן לזיהוי כמעט, לפעמים יותר לפעמים פחות, אבל גם עין הכי מומחית לא יכולה
להגיד בודאות מוחלטת.
השואל: אז עכשיו כל השיער לפני שהוא מגיע אל הפאניות מגיע אליכם באופן שהוא גולמי?
שלזינגר: יש לזה כללים, זה לא הולך לפאניות, הפאנית קונה את זה מספקי שיער, ספקי שיער צריכים
להעביר לנו את השיער לפני זה, יש לנו איזה ? איך זה עובד, ולפי זה אנחנו עובדים.
השואל: והספקים מעבירים לכם את הכל באופן גולמי?
שלזינגר: אנחנו בודקים את זה רק כשזה גולמי, כשזה לא גולמי אין לנו מה לעשות, אני אסביר לך על
רגל אחת, אני אנסה להסביר לך בקצרה, זה הולך כל תקופה קצרה כשהוא רוצה לקנות שיער הוא
צריך להגיד לנו מאיפה הוא לוקח את השיער, המקור של השיער שלו נבדק באופן אישי מה המקור
שם, האם יש שם סוגים לא טובים, האם מגיע לשם שיער הודי או לא מגיע שיער הודי, זה נבדק
באופן יסודי, אחרי שמגיעים למסקנה שהמקום המסוים הזה הוא בסדר אנחנו מאפשרים לו להביא
משם, כאשר בודקים מפעם לפעם בודקים את המקור עצמו גם כן, ובאופן שיטתי בודקים את השיער
הגולמי.
השואל: רגע, אז זאת אומרת עושים שני בירורים, א. מאיפה הוא מביא את זה, ואחרי שהוא אומר לכם
שהוא מביא את זה נניח מברזיל,
שלזינגר: לא אחרי שהוא אומר לנו, אחרי שאנחנו יודעים, לא אחרי שהוא אומר,
השואל: אחרי שאתם יודעים שהוא מביא את זה מברזיל,
שלזינגר: אתה אומר ברזיל, אני לא אמרתי את המילה ברזיל,
השואל: סתם זרקתי, לא יודע מה,
שלזינגר: בברזיל יש ? שיער הודי, זה שהוא מביא מברזיל זה לא עוזר לי כלום.
השואל: אחרי שהוא מביא ממקום מסוים שאתם יודעים שבמקום הזה אין שיער מהודו, אז אתם עושים
עוד פעם מדגם בדיקה כשזה גולמי.
שלזינגר: וגם מפעם לפעם בודקים שאכן באמת הוא מביא רק מהמקומות שאנחנו יודעים עליהם,
שהוא אמר לנו.
השואל: מה זה משנה, אם הוא יביא ממקום אחר אתם תוכלו לבדוק שיש שם שיער הודו.
שלזינגר: ? דבר ראשון, אני לא מהמר אף פעם, תמיד יכול, קרו כבר דברים, אני לא לוקח הימורים,
ודבר שני אני צריך לתת גם אורך חיים, אפשרות לעבוד, צריך לאפשר להם, תלוי, כל מקום לגופו, את
צורת העבודה שלו, חלק מצורת העבודה זה שאני מיידע את המקור והם יודעים שהם לא מביאים בלי
אישור.
השואל: אני אומר, בא נניח עכשיו הוא הבריח שיער ממקום אחר, אז אתם יודעים את זה אפילו אם לא
תדעו מהמקור שום דבר, אתם בודקים את זה.
שלזינגר: אנחנו אמורים לדעת הכל, כן, יש בזה כללים, אני לא נכנס כרגע לכל הכללים של זה.
השואל: עכשיו, אם זה מעורב בהודו, אם נניח שלוקחים עכשיו תערובת שיער שבגוש הזה מעורב קצת
שיער מהודו.
שלזינגר: זה לא עובד ככה, אין כזה דבר שבגוש הזה מעורב משהו.
השואל: למה, אם עכשיו סוחר לקח שיער הכי איכותי שעולה נגיד כך וכך והוא מערבב בזה חלק
משיער מהודו, יש סוחרים שזה מה שהם עושים לכתחילה הם מערבבים חלק מהשערות.
שלזינגר: לא לא, בהתחלה היו עושים את זה, כיום הפסיקו בגלל שזה הרס את השיער, מערבבים
בפאה עצמה ולא בקוקו, זה הרס את הפאות.
השואל: אבל בהתחלה כן היו עושים את זה, אם נגיד יש איזה סוחר שעדיין ממשיך בשיטה הישנה
והוא מערבב בקוקו?
שלזינגר: אז תוך חמש דקות יסגרו אותו בגלל שהשיער שלו יהיה לא טוב, זה נהיה קשרים בזה.
השואל: עכשיו מה השיטה לבדוק שיער גולמי שהוא לא מהודו, לפי מה? אם נניח צבעו אותו לפני כן,
חימצנו אותו.
שלזינגר: זה צבוע, זה כבר לא גולמי.
השואל: וכשזה גולמי איך מזהים שזה דוקא מהודו ולא ממקום אחר?
שלזינגר: מזהים מאד מהר, תן לי שער הודי תוך שניה אני אגיד לך, הפוך, תביא לי שער לא הודי אני
לא מבטיח לך שאני ידע להגיד שהוא לא הודי.
השואל: עכשיו אז בא נגיד ככה, אז כל הפאניות למעשה שמשווקות פאות תחת ההכשר שלכם הם
מייצרות את הפאות פה? הם לא מייצרות את זה בשום מקום אחר בעולם?
שלזינגר: מה פתאום, לא נכון, הם מייצרים את זה בסין, יש לנו פיקוח על המפעלים בסין.
השואל: אז בסין יש לכם עכשיו מפעלים בפיקוח שכל השיער שמגיע לשמה, זאת אומרת כל מפעל של
פיאנית בכל מקום שהוא חייב איזה שהוא פיקוח של מישהו שנמצא שם במקום הזה?
שלזינגר: לא כל הזמן, מגיעים לשמה בהפתעה, באופן פתאומי, ובודקים שהשיער שנמצא שמה, הם
לא יודעים שמגיעים, כמו שעושים במפעלי מזון.
השואל: זאת אומרת יש מפעל, ביום אחד יצאת עם משגיח בסין, מתחילים לבדוק את כל השערות
מאיפה הם מגיעים.
שלזינגר: נכון, בדיוק. וזה קורה כל הזמן, נוסעים לשם בתדירות מאד גבוהה, ולכן עולה לנו מאד
הרבה כסף הדבר הזה, ? אתה מגיע בהפתעה למפעלים, הטיסות לסין הם לא טיסות זולות כמו
לאירופה שכרטיס טיסה זה ארבע מאות שקל, זה טיסות יקרות, אבל זה מה שיש, זה חלק
מהתפקיד.
השואל: עכשיו אם הפאנית פה בארץ מערבבת שערות בפאה, יש לכם אפשרות לפקח על זה?
שלזינגר: אנחנו דורשים מפאנית שקונה שער לדעת את המקור של השיער שהיא קונה.
השואל: בסדר, היא אומרת לכם שהיא יודעת, ובכל מקרה היא מערבבת מהודו. פאנית שיש לה הכשר
והיא אומרת לכם קניתי שער ממקום שאין בו בעיה של הודו.
שלזינגר: תשמע, אתה שואל אותי שאלה מאד גדולה, אם אני נותן הכשר לחנות ומרמים אותי בחנות,
זה יכול לקרות? אני משתדל שזה לא יקרה.
השואל: זאת אומרת יכול להיות עכשיו שהפאנית למעשה תעשה…
שלזינגר: עניתי לך, גם כשאני נותן לחנות בשר אתה שואל אותי אם אני יודע שלא מרמים אותי? כן,
אני עושה הכל שלא ירמו אותי, האם יכול להיות שירמו אותי? כן, יכול להיות שירמו אותי. נותן הכשר
שיגיד שהוא יודע שלא מרמים אותו אז הוא לא…
השואל: אם אני נותן עכשיו הכשר לבשר זאת אומרת שהשוחטים עכשיו נמצאים איתי ואני בפיקוח
שלהם.
שלזינגר: נכון, אבל לחנות אין הכשר כל היום בחנות, ואתה כן נותן הכשר.
השואל: בסדר, כאן יש כל מיני דברים שעושים כל דבר אפשרי, כאן יש פלומבות, והלקוח יודע שהוא
מקבל פלומבה, והשחיטה נעשית תחת הפיקוח שלי.
שלזינגר: אני לא מדבר כרגע על השחיטה, אני מדבר על החנות שעושה שווארמה, החנות הזאת
אנחנו עושים שתהיה לה השגחה במידת האפשר, אתה תשאל אם אפשר לרמות, כמה פעמים מצאו
שרימו את הכשרויות.
השואל: נכון, אני פה רואה שיש פירצה יותר גדולה מכשרות של חנות של בשר.
שלזינגר: איפה אתה רואה את הפירצה?
השואל: כי אני שאלתי שאלה, ברגע שפאנית עכשיו אומרת לכם היא לקחה שער ממקום…
שלזינגר: אז אני עונה לך שוב, הפאנית לא קונה שער ממקום לא מאושר, מגיע המשגיח, המשגיחה
מגיעה, היא ראתה שהגיע שער ממקום לא מאושר אז יורידו לה את ההכשר.
השואל: איך אתם בודקים שהיא קנתה רק ממקום מאושר? זה מה שאני שואל.
שלזינגר: יש לנו דרכים איך לבדוק את זה, אתה רוצה אני ילמד אותך?
השואל: זה בדיוק מה שאני שואל, איך מפקחים?
שלזינגר: אז בוא איתי לחנות העופות, לחנות השווארמה, ותשאל אותי איך מפקחים שמה.
השואל: זה אני כבר יודע איך בודקים, רק אני שואל על חנות פאות, היא אומרת לכם שהיא הביאה
ממקום מאושר, ועכשיו היא החליטה…
שלזינגר: אנחנו בודקים את זה, אם היא הביאה מהמקום המאושר או לא.
השואל: אז היא הזמינה גם מהמקום המאושר וגם מהודו, השיער של הודו הרי עולה יותר זול.
שלזינגר: תראה אני לא יודע עם מי אני מדבר, אין לי מושג, יש לי איזו הרגשה שאתה הצבת לך
מטרה להגיד שמשהו כאן לא טוב, אתה לא שואל שאלות, אתה רוצה להגיד שזה לא טוב, אז בוא
נסכם, זה באמת לא טוב, זה ממש גרוע, ונגמר.
השואל: אני לא אומר, אני שואל שאלות, אני שואל שאלה הכי נורמלית בעולם, פאנית הכניסה ארגז
של עבודה זרה, אתה אומר לי שאין לך דרך לפקח על זה.
שלזינגר: זה עובד בדיוק כמו שעובד בשר, ברגע שבודקים, אותו דבר כמו שבכל דבר, כמו שבחנות
ירקות אנחנו בודקים מאיפה הוא קיבל את הירקות, ובחנות בשר בודקים מאיפה הוא מביא את
הבשר, בחנות פאנית בודקים אותה מאיפה היא הביאה.
השואל: על הארגזים של השערות של הפאנית יש לכם פלומבה?
שלזינגר: אני לא יכול כרגע להתחיל ללמד אותך איך נותנים השגחה על פאות, אני יכול להגיד לך
שאנחנו עושים את הבדיקות כמו שעושים את הבדיקות בכל דבר של כשרות.
השואל: בסדר, אני שואל דבר בסיסי, היא הכניסה עכשיו ארגז מהודו, איך אתם יודעים עכשיו שזה
הודו, יש לכם פלומבה?
שלזינגר: גם בחנות בשר שהוא מוכר בשר הוא הכניס ארגז בשר…
השואל: יש פלומבה.
שלזינגר: בבשר יש פלומבה, ובעגבניות אין פלומבה.
השואל: לכן יש משגיח במקום בכל הכשר נורמלי.
שלזינגר: אין כזה דבר, תראה לי.
השואל: יש משגיח, יש תעודת משלוח, יש פלומבה על המשלוחים בדברים של בשר, גם ירקות אח"כ
אפשר לעשר.
שלזינגר: יש ביקורת, יש דברים שזה נבדק ככה ויש דברים שזה נבדק ככה, יש ירקות שזה נבדק על
פי תעודות משלוח, כל דבר זה לגופו של דבר, הפאות נבדקים בידיעה מוחלטת שאנחנו יודעים מה
המקור של השיער, אנחנו יודעים מאיפה הוא מגיע, אנחנו מאשרים את זה, את הסוחר של השיער.
וברוך ה', במאמצים מאד מאד גדולים, זה מדובר על אנשים שכל אחד מהם עושים מאמצים,
משקיעים הרבה כח, והקב"ה יעזור שכמו שבחנות ירקות אנחנו לא רוצים להיכשל, אנחנו עושים הכל
שגם פה לא ניכשל.
השואל: יפה, אבל את השאלה מה עושים אם פאנית מכניסה שער ממקום אחר לא ענית לי תשובה.
שלזינגר: אז אני עונה לך תשובה, בדיוק כמו בבשר ובירקות, בודקים כל הזמן שלא מגיע ממקום אחר.
השואל: איך אתם יודעים שזה לא הגיע ממקום אחר?
שלזינגר: ואיך בחנות ירקות אתה יודע שזה לא הגיע ממקום אחר?
השואל: אמרתי לך את התשובות, קודם כל יש הבדל, לגבי בשר יש לנו פלומבה,
שלזינגר: ובחנות ירקות זה בלי פלומבה.
השואל: בחנות ירקות מה הנידונים שלנו, יש לנו הבדל די משמעותי, כאן זה נדון שנוגע לעבודה זרה,
יש הבדל בחומרת הענין, אז אני מסביר לך.
שלזינגר: אני דיברתי אתך על כשרות, יש כללים איך עובדים בכשרות, ובכללים האלה אנחנו עובדים
גם עם הפאניות. ברור. נקודה. או קיי?
דרך אגב, אני רוצה להגיד לך משהו, אם אתה כבר מדבר כרגע על הפאות לגבי ע"ז, בשו"ע בש"ך
הוא כותב לגבי הדין של תערובת בע"ז זה אותו דין כמו בתערובת ביו"ד, תסתכל בש"ך בהלכות
עבודת כוכבים לגבי תערובת עי' בש"ך.
השואל: וגם בזה יש חולקים.
שלזינגר: אין חולק על זה.
השואל: שע"ז בתערובת אין בזה בעיה?
שלזינגר: לא, שבתקרובת ע"ז זה דיני תערובת אותו דבר.
הטענה של הרב אלישיב היתה שפה זה ספק אחר, זה לא ספק של תערובת זה ספק שאתה לא יודע,
זה חוסר ידיעה, אבל למשל הרב וואזנר כן סבר שזה דין תערובת, רק הרב וואזנר אמר מצד הדין זה
ודאי מותר אבל זה מאוס צריכים לעשות את זה, הרב אלישיב חלק על עצם הדבר, הוא טען זה לא
ספק בידיעה, זה לא דין תערובת, זה אתה לא יודע.
בענין הצניעות
השואל: מה אתם עושים עם זה שלמעשה הפאניות כולן משווקות תוצר סופי שאסור לכל השיטות
והדעות, ומצהירות על זה במוצהר.
שלזינגר: לא הבנתי את השאלה.
השואל: באופן קבוע אחת הטענות שטוענים כיום על ההכשר שלכם היא, שפאניות תחת הכשרות
שלכם מפרסמות בריש גלי שהן מוכרות פאות שאסורות לכל הדעות. אני עצמי ראיתי מודעה…
שלזינגר: לא הבנתי מה שאתה שואל.
השואל: מצד התוצר הסופי, מצד הצניעות של הפאה, הם עצמם מצהירות…
שלזינגר: אין לי מושג, לא יודע לענות לך על הצניעות של הפאות, לא יודע לענות לך על זה.
השואל: אבל יש פה טענה, יוצא פה שיש פה הכשר על דבר שהתוצר הסופי שלו הוא טרייף.
שלזינגר: יכול להיות, אין לי מושג, אני לא יודע, אני יודע שגם תנובה נותן חלב שיש לא עלינו גם
חנויות שמבשלים את זה יחד עם בשר.
השואל: אתם לא נותנים הכשר לחנות אתם נותנים הכשר לחלב, כאן אתם נותנים הכשר לחנות
עצמה, המשל הדומה זה לתת הכשר למסעדה ולהגיד זה שהם מבשלים בשר בחלב זה לא מעניין
אותי.
שלזינגר: רק על השיער בלבד, במפורש, כל הכשרות היא רק על השיער בלבד.
השואל: זה חידוש, יש פה איזה חידוש בהלכה שלא שמענו כמותו, לתת הכשר לדבר שהתוצר הסופי
הוא טרייף.
שלזינגר: יכול להיות, אין לי מושג.
השואל: אבל אתה מודע לענין.
שלזינגר: תשמע, זה דבר שלא נולד היום, זה דבר שהתחיל בהתחלה, ניסינו בהתחלה להתערב
בנושא, יש כאן גם בעיה שמה שאנחנו אצלי בבית זה טרייף אצל חסידויות מסוימות זה לכתחילה
לכתחילה, זה דברים מאד לא ברורים.
השואל: אני מדבר על דברים לכל השיטות והדעות.
שלזינגר: אתה טועה לחלוטין בדעה שלך 'לכל השיטות והדעות'.
השואל: פאנית שמפרסמת על פאה 65 ס"מ אורך.
שלזינגר: בחב"ד אין שום הגבלה על אורך הפאה.
השואל: וזה מותר? זה שאין להם הגבלה זה אומר שזה בסדר?
שלזינגר: רבני חב"ד פסקו להלכה, אתה יכול להתווכח אם זה רבנים או לא רבנים, אני לא נכנס לזה,
אבל רבני חב"ד פסקו שלכתחילה אין שום הגבלה באורך הפאות.
השואל: ואם הם יפסקו שמותר לאכול בשר בחלב אז אתה תתן הכשר למסעדה כזאת?
שלזינגר: לגופם של דברים, אני חוזר ומדגיש, אנחנו לא נותנים הכשר לפאות, חבל לדבר על זה,
אנחנו נדבר הלוך חזור.
אין לי שום מושג מה קורה עם האורך של הפאות, אנחנו בהתחלה ניסינו, ראינו שאין לנו יכולת לטפל
בזה, שום יכולת אין לנו, אז לכן עזבנו את הנושא הזה, אין לנו כיום שום מושג מה קורה עם אורך
הפאות, אנחנו לא יודעים, אנחנו לא מטפלים בזה, חשבנו שזה ניתן, זה לא ניתן, אם יש יהודים יראי
שמים שרוצים לתת כשרות לפאות, לבגדים ולפאות, יהא מקומם בגן עדן, אבל אנחנו מתעסקים
בכשרות בלבד.