אני מחלקת פליירים ודיסקים בנושא כיסוי ראש כהלכה ולא כולם רוצים לקחת. האם כדאי לוותר על זה?
תשובה:
בספר 'מכתבי חפץ חיים' (עמ' עו מילואים סעיף ג), שכתב בנו של מרן הח"ח זצ"ל אודות אביו, מובא סיפור אודות הח"ח שהלך ברחובות וארשה וראה איש אחד, שנשא סל עם בייגל וצעק: "ארבעה בייגל בעשרה גרושים", ואיש לא פנה אליו, ובהלכו שוב ברחוב, פגש בו שוב, והוא ממשיך וצועק ואיש לא פנה אליו. ובהלכו שוב ברחוב, פגש בו שוב צועק. ניגש אליו החפץ חיים ושאל: "אתה צועק וצועק, האם הרווחת משהו?" השיב לו: "הרווחתי איזה זהובים". ותמה מאד על זה וחשב שיש לקחת מוסר מזה, כמה מונעים את עצמם מלהוכיח, באמרם כי איש לא יפנה אליהם. אנחנו הלא רואים שכשצועקים וצועקים, מוצאים מעט קונים, וכמו כן בענייני שמים, כשצועקים וצועקים אזי יימצאו גם כן כמה שיקבלו את התוכחה ויחזרו בתשובה.
על כן, שווה הטרחה, שכן, גם אם אחת תקבל את החומר ותתקן דרכה, כאילו קיימת עולם מלא, כמאמר המשנה: "וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".
וכתב הגר"א בביאור למשלי (יב, יד) "ואומר – שלעולם יראה אדם להוכיח את חבירו שעושה לא טוב, אף שאינו יודע אם ישמע לו אם לאו. כי אם ישמע לו ויטיב את מעשיו, אז כל המצוות שיעשה הם על ידו, ויטול שכר כולם, כאילו עשה כמו העושה עצמו, ואם לא ישמע לו, מכל מקום הוא עשה מה שמוטל עליו ונוטל שכרו על זה. ועוד דאיתא בכתבי האריז"ל, שאם אדם מוכיח לרשע, והרשע אינו שומע לו, הוא נוטל כל הטוב שברשע, והרשע נוטל כל ההיפך שיש לצדיק, והוא בסוד: וזכה, נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, והרשע נוטל חלקו בגהינום".
וכתוב (יחזקאל ג), שאמר הקב"ה ליחזקאל הנביא: "צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וגו' וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה, הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ".
ולהיפך כתוב: "בְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת, וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ, הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ".