הגאון ר צבי הירש שפירא בעל דרכי תשובה. ( מלפני מאה שנה )
בספרו תפארת בנים. סימן ב, עמוד רלח ,
שאלה
בדבר שאלתו בשוחט ובודק שבא לעירכם וביקש לקבלו ולמנותו לשוחט ובודק דמתא ( של העיר ) ונודע לכם שאשתו מתקשטת בפיאה נוכרית, ו ( כנראה חסר וכן ) הרבה אנשים בעירכם עאפ"כ , אמנם מעלת כבודו ועוד איזה יראים ממאנים בו מלקבלו.
תשובה
הנה הדין עם מעלת כבודו ואחוזת מרעיו שלא לקבלו לשוחט ובודק. דבזה וכיוצא יכולין גם המיעוט לעכב היינו לכוף את הרוב שלא לקבלו כי הוא עון פלילי !
ובספר עצי ארזים על האהע"ז כתב דהמקילין בזה עתידין ליתן את הדין עיי"ש.
ובשו"ת תשובה מאהבה כתב דמלבד דלובשת פאה נכרית, עוד יש בזה משום ד" בחוקותיהם לא תלכו " עיי"ש.
ועיין בשו"ת מהר"י אסאד שהביאו והסכים עימו לדינא עיי"ש .
ועיין בשו"ת אדמו"ר דברי חיים בארוכה כדברים האלו , ועוד מזה.
ועיין מזה בדברינו בדרכי תשובה סימן קע"ח ס"ק יז.
ומעתה בשוחט ובודק צריך להיות ירא שמים מרבים ואם ראינו שמיקל בזה הרי נראה בעליל שהוא קל, וכבר כתבו גדולי האחרונים ז"ל עיין בחיבור דרכי תשובה סימן ב ס"ק פג, דשוחט ובודק שעבר רק על דבר קל שהוא מחומרא בעלמא יש לפוסלו כיון שהוא חשוד עי"ז להכשיל בענינו שוחט ובודק גם כן מה שהוא ממנהג וחומרא בעלמא כמו יתיר כיס וכו' וכדומה עי"ש.
מכ"ש בזה שיש חשש שהוא חשוד לדבר החמור חשוד על הקל כיון שהוא בכלל לאו דבחוקותיהם לא תלכו, א"כ מכ"ש שהוא חשוד לדבר הקל חומרות בעניני שחיטה ובדיקה שקבלו רק ממנהגא כנז' וכתבתי מזה בחיבורי דרכי תשובה כמה פעמים , על כל פנים לקבלו מחדש, אם מיקל בזה בודאי יצא מכלל ירא שמים מרבים וחלילה לקבלו לשוחט ובודק.
ומהאי טעמא השוחטים בפה"ק מוזהרים ועומדים בפקודתי אשר לא יקחו ללמד לאדם אומנות השחיטה ובדיקה באם אשתו מתקשטת בפאה נוכרית, והיה שוכ"ט:
הערה. מדובר בפיאה מלפני מאה שנה שאז נכתבה תשובה זו…
