בס"ד
וכתב בספר "מה טובו אהליך יעקב"
(לר' אהרון רוט זצ"ל, תלמיד השומר אמונים ר' אהרון ראטה זצוק"ל, עמוד ב')
וז"ל :
"כ"ק מרן האדמו"ר זי"ע (ר' אהרון ראטה) הקים עולו של צניעות בדורינו, בדור האחרון הזה, כי ידוע וגם מובא זאת כמה פעמים בספרי כ"ק מרן זי"ע כי הדור האחרון הזה אינו דומה כלל וכלל להדורות הקודמים, כי עד המלחמה הגדולה של שנת תרע"ד, היתה הכתר של בושה וצניעות מושרש בתוכיות לבם של ישראל הקדושים בכל מקומות שהם, וכל משפחה ושבט היו מוכתרים ומוגדרים בכל פרטי עניני גדרי הצניעות בשמם ולבושם ולשונם, ממילא לא היה נצרך לְדַבֵּר מזה הענין הרבה כי זאת היה מושרש בכל לב יהודי מקטן ועד גדול, וכן מפאת זה לא הוצרכו להאריך כל כך הספרים הקדושים בעניני הצניעות לבאר לארכה ולרחבה כמו שאר הלכות גבירתות מחלקי השלחן ערוך מפני חוסר הנחיצות, כי בנות ישראל הלכו ממילא ושמרו על טהרת קדושת צניעות ישראל, ועל רובא דרובא מישראל הקדושים היה המסוה של בושה וצניעות חופפת על פניהם.
"לא כן אחרי המלחמה הגדולה הנ"ל, פנים חדשות באו לכאן, ולבשה העולם צורה אחרת לגמרי, והכתר של צניעות התחיל להתמוטט בעוה"ר לאט לאט, ועד שהכלל ישראל התלקטו עצמותיהם לנוח קצת מהמלחמה הגדולה הנ"ל, אשר השאיר אחריו חורבן ושממון נורא בעולם, בגשמי וברוחני רח"ל, אז ונוסף גם הוא על שונאינו, שיצאו הבריונים כתות הציונים הרשעים ממחבואן, ופרשו מצודותיהן והתחילו להפיץ דברי מינות וכפירה בכל העולם כולו, ובגודל הפקירות ופריצות אשר תסמרנה שערות ראש אשר לא יאומן כי יסופר רח"ל, וחרבו והרסו יתר הפליטה הנשארת עוד מהמלחמה הגדולה הנ"ל, ופרצו גדרו של עולם, והסירו הכתר של בושה וצניעות מבני ישראל הקדושים, אשר היה לנו מורשה מדור דור עד אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב".
ועוד הביא שם (עמוד ט"ו, משמיה דהגה"ק ר' אהרון ראטה זצוק"ל מספרו טהרת הקודש) וז"ל "ובשעה שהתחילה צרעת ממארת הפריצות להתרבות בעולם אחר המלחמה הגדולה העברה (משנת תרע"ד) צעקו גדולי הדור שנשארו מיתר הפליטה בקולות ותמרורים ביגון ואנחה, כי ידעו והבינו כמה צרות יביאו אלו הפריצות בעולם רח"ל, וכל מה שנתהוה בזה הכל על ידי פגם היסוד אשר מעכב פעמי הגאולה בעונותינו הרבים, ולולי ה' שהיה לנו, כבר לא נשאר לנו שריד ופליט ח"ו, וה' ברחמיו וחסדיו עוזר לנו תמיד למען קדשו יתברך.
"ועוד, מקודם כמה וכמה שנים ראיתי והתבוננתי בדברי קדשם ומורא עלה על ראשי, ודברי רבותינו הקדושים הבהילוני, בפרט בראותי מלחמה הקדומה (משנת תרע"ד), שהתחילה לצאת לאויר העולם צרעת ממארת ספחת הפריצות פרצה גדרי העולם ונחשך כל העולם בחושך כפול ומכופל, תחת ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי וגו' ותקחי מבגדיך ותעשי לך וגו' (יחזקאל ט"ז), אשר היינו מיום מתן תורתינו הקדושה מוכתרים בצניעות וגדורים בעריות וצניעות במלבושים, ומקודשים ומובדלים מכל אומה ולשון, וזה היה ליופי ולשבח ותפארת לישראל בכל דור נגד כל האומות, מגודל קדושתם וצניעותם וצניעות מלבושיהם, ופתאום ויקרב רב החובל וצירים וחבלים הפיל בנעימים והכוני פצעוני נשאו את רדידי הקודש מעלי, ותהי המכה גדולה בחבורות פצע תמרוק ברע, ותרבה המספחת והשחית עצומים ועם קדושים, והנה אימה חשיכה גדולה נופלת על כל העולם כולו באין מוחה, סבבו הצרות הזמן מכל צד, וכאן מצא בעל חוב לגבות חובו, עד שברבות הימים נתרגל הדבר בעיני המון וחשכו עיניהם מלראות ושכחי עמך ובית אביך מה והאיך היה התנהגותם צניעותם ודרכיהם".
וכן כתב ר' אהרון ראטה בספרו תקנות והדרכות (פרק י"ב) וז"ל "בחוץ לארץ לא היה נצרך הדבר לתקן תקנות בענין הצניעות, כי הנשים שם הלכו ממילא בצניעות וכו', אמנם, כיון שעזרני ה' לבא לארץ הקדושה וראיתי שהיצר מחבל העולם, ועיקר אחיזתו בנשים אשר כבר החריבו רוב העולם בעוה"ר בחורבן הגשמי והרוחני, ראיתי לענין נחוץ יותר מכל דבר לגדור גדרים בענין הצניעות. הגם כי זה אשר נקרא אצלנו בשם צניעות היה עוד לפריצות גדול נחשב בימים קצת קודמים, כמו למשל בימי נעורי לא היה ניכר איזה אשה נושאת בתי שוקיים (זאקן), כי הבגדים היו ארוכים עד המנעלים וכו',וכן ביתר הדברים אשר אי אפשר לפרוט כל דבר, ועכשיו בעוה"ר מה נאמר ומה נדבר, עם כל זה, הקצת מה שנהגו עוד נשים הצנועות של זמנינו צריכים אנחנו על כל פנים למגדר מילתא, וזה נקרא אצלינו גם כן בשם צניעות, לפי ערך שפלות הגדול של הדור.
"ובזה נתקדש שם שמים יותר מבכל הדברים, מפני שהמה דברים שנראים לעין כל, והיצר נותן על זה עכשיו כל כחו יותר מבכל הדברים שבעולם, להחטיא ישראל בפריצות, ובעזות וחציפות רח"ל, שהמה עקרים הגורמים לפגום היסוד, וזה בעצם פגם גדול ליסוד, בגדי השחיצות וכו'.
"לכן, בשביל שזה ענין המבוקש עכשיו בשמים מאד יותר מכל הדברים, והיצר נותן על זה כל כחו וחילו, לכן על זה צריכים אנו למסור נפשינו ביותר, לעמוד בפרץ ולמגדר גדר ממש במסירות נפש, ולהסכים בינינו בהסכמה גדולה למסור כל אחד נפשו על זה, להנהיג ביתו ולגדל בניו ובנותיו בצניעות, להדריכם ולנהלם בכל כחו במסירות נפש בתקנות כפי כחנו, ויותר מכחנו, ועל זה לא אפשר לוותר כלום, כי היא נגע המספחת אשר מתחלת בנקודה קטנה והולכת ומתפשטת בכל הגוף ח"ו, כי הנשים עכשיו בעוה"ר אינן חפצות בצניעות, ואינן מבקשות זאת, ואם אשה מתנהגת בצניעות אז מזמין לה היצר הרבה נשים רשעיות בגודל קנאתם, לפתות אותה לקרר אותה מזה, לכן צריך כל אחד למסור נפשו על זה תמיד שלא להניח שום פירצה כל שהוא, כי באם חבר אחד פורץ גדר, מיד ח"ו נעשה נקב בכל הספינה (כמובא בזוה"ק נשא קכ"ב א' ), וכן אם אשה אחת פורצת איזה גדר כל שהוא, אז כל הנשים פורצות גדרים בזה הענין.
"ולכן, על זה לא אפשר לוותר, ולא להשגיח אפילו על יחסן גדול בפורצי גדר, יהיה משופרא דשופרא, להרחיקו ולדחותו מגבולנו, אם אינו מועיל בדרך טוב ובדרך פיוס, וצריך להיות הסכמה אחת וכו', הקב"ה ירבה אותנו וגבולנו, ויהיה עמנו ובעזרתנו שנוכל בעזרתו יתברך לפעול ולהתגדר כל אחד בצניעות ובתכלית הצניעות, אנחנו ונשינו ובנינו, אמן, כי בזה נתקדש שמו יתברך, ונעשה מזה יחוד גדול בשמים בלי שיעור, ולימוד זכות על כל כללות ירושלים עיר הקודש, ועל כל העולם, כי ירושלים נקראת לב העולם כדכתיב (ישעיה מ' ב') דברו על לב ירושלים, ואם בנמצא צניעות כאן בירושלים, הוא זכות לכל העולם כולו, ונשפע מכאן לכל העולם, (שם ב' ג') כי דבר ה' מירושלים וכו', ועל זה צריכים אנחנו ובנינו ונשותינו למסור נפשינו תמיד עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".