שו"ת צניעות
זה קידוש ה' שחרדית תהיה מטופחת ונאה אבל זה גם יכול להכשיל. איך אני יכולה לשמור על הגבול הנכון של טיפוח ולהישאר צנועה?
תשובה:
בעוונותינו הרבים מתקיימת בנו הנבואה: וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת (ישעיהו נט, טו), וקיים בלבול נוראי בין המושגים קידוש ה' וחילול ה'.
המקיים מצוות בפרהסיה מקדש את ה', ואילו העובר עבירות בפרהסיה מחלל את ה'. וככל שהאדם נחשב חשוב יותר, כך גדל חילול ה' כשהוא עובר עבירה. עד כדי כך שאפילו דברים שאינם באמת עבירות, אך עלולים להיתפס אצל בני האדם כעבירות, נחשבים לחילול ה' (יומא פו.).
על מנת לקבל מושגים נכונים, מה נחשב קידוש השם על פי היהדות הצרופה, אביא לדוגמא את הגמרא במסכת ברכות (כ.) שמספרת על רבי אדא בר אהבה, שראה כותית שלובשת כרבלתא בשוק, הוא סבר שהיא בת ישראל, על כן קם וקרע את הבגד ממנה. ומאחר שנתגלה שהיא כותית, נאלץ לשלם קנס בסך ארבע מאות זוז. רש"י פירש שכרבלתא הוא מלבוש חשוב, ואילו הערוך כתב שזה מלבוש אדום, מלשון כרבולת של תרנגול. כך או כך, אין זה מן הצניעות, שבת ישראל תצא כך לרשות הרבים. חז"ל מביאים מעשה זה של רבי אדא בר אהבא כדוגמא למעשה של מסירות נפש על קידוש ה'.
ומה נחשב על פי הפוסקים חילול ה'? על כך אמר הרב אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל (אורחות הבית): "נוצר מצב היום רח"ל, שאצל הערבים, להבדיל, הולכים יותר בצניעות מאשר אצל אחינו בית ישראל, והרי זה חילול ה' נורא שהעם הנבחר ירוד ומחולל כבודו בין הגויים".
הגבול הנכון של טיפוח וקידוש ה', הינו לצאת לרשות-הרבים נקיה ומסודרת. אך הגבול להתקשטות ולהתייפות הוא מפתן הבית. פְּנִימָה – מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ (תהלים מה, יד). כלומר, בתוך הבית פנימה, נחשבת לנו ההתייפות, ההתקשטות וההתבשמות למצוה, אולם מחוץ לו לעבירה.