איפה ברגל מתחיל המקום הגורם להרהור, שהחצאית חייבת לכסות?תשובה:
מעיקר-הדין חייבת החצאית לכסות את כל אורך השוק מדין "שוק באשה ערוה".
הגמרא מלמדת אודות אביגיל הצדקת, שמיהרה לרדת מן החמור (שמואל א' כה, כ), המהירות גרמה לשׁוֹקָה להתגלות, ודבר זה גרם לדוד לתבוע אותה מִיָּדִית, ככתוב (מגילה יד:): "שֶׁגִּלְּתָה את שׁוֹקָה והלך לְאוֹרָהּ ג' פרסאות. אמר לה: הִשָּׁמְעִי לי! אמרה לו: וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל". במדרשים יש פלפולים ארוכים בענין זה. מצינו ששוק האשה הינו חלק הגורם להרהור.
נלמד מהגמרא ונפסק להלכה ששוק באשה ערוה. ככתוב (ברכות, דף כד.): "שׁוֹק בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שנאמר (ישעיהו מז ב-ג): גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת וכתיב תִּגָּל (תִּתְגַּלֶה) עֶרְוָתֵךְ גַּם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ".
הגמרא למדה הלכה זו מהפסוק הנ"ל (ישעיהו מז ב-ג), בו מתואר שכאשר אשה חוצה את הנהר, נצרכת היא להרים קמעה את שמלתה, שהיתה ארוכה עד הקרקע, ואז מתגלה לעין כל שוֹקה שהוא ערוה – דבר הראוי להתכסות (פירוש המצודת ציון), ודבר זה נחשב חֶרְפָּה לה.
השוק הוא חלק-הרגל שבין הברך לקרסול (שזו העצם המפרקת שבין עצם השוק לעצם העקב). בשולחן ערוך (יו"ד קצ"ד ס"י) מובא: "[כף] הרגל ואחריה השוק ואחריה הירך".
משום ששוק האשה ערוה, לא מועילה עבורו הצנעה בגרביים בלבד, אלא בבגד רחב (חצאית/שמלה). כמובא בספר "ויעל אליהו" (צניעות סעיף צז) בשם החזון איש: "שאיסור ערוה חל מהקרסול. וגם גרביים שחורות לא מועיל הואיל ורואים צורת הרגל, ולכאורה צריך ללכת מקסימום".
יש לציין שמאז ומעולם נהגו בנות ישראל ללכת בשמלות ארוכות עד לקרקע, וכך פסקו כל הפוסקים כולם, עד למשנה ברורה. וזה שבעוונותינו הרבים ירדנו פלאים, והתערטלנו מן המצוות והמלבושים, אין זה משנה כלל ועיקר להלכה, כי זאת התורה לא תהא מוחלפת.